הסכם חיים משותפים
הסכם חיים משותפים נעשה בין זוגות ידועים בציבור ונועד להסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם במקרה של פרידה. הסכם זה הוא בעל חשיבות רבה, לאור העובדה שאין הסדרה ברורה בחוק ובפסיקה ביחס ליחסי הממון וחלוקת הרכוש בין ידועים בציבור.
חוק יחסי ממון, שחל על זוגות נשואים ומסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם, אינו חל על ידועים בציבור. בהיעדר חקיקה בתחום, בתי המשפט בוחנים כל מקרה לגופו, כאשר תחילה יצטרך מי מבני הזוג להוכיח שהם ידועים בציבור. חשוב להבין שבתי המשפט, בבחינת מקרה מסוים, יכולים להחיל הלכת שיתוף על בני זוג ידועים בציבור, כאשר אחד הצדדים לא בהכרח התכוון לכך.
בני זוג המבקשים וודאות יכולים להסדיר את יחסי הממון ביניהם בהסכם חיים משותפים, כאשר סוגיות שלא ייכנסו להסכם לא יהיו ברורות.
ניתן במסגרת ההסכם להתייחס לנושאים הנוגעים לילדים כגון אחריות הורית ומזונות ועוד, אך בית המשפט אינו מחויב לאשר הוראות בהסכם הנוגעות לילדים.
הסכם חיים משותפים תקף גם ללא אישור של בית המשפט, שכן אין חובה לאשרו, אך מומלץ לעשות כן, שכן כך קשה יותר לתקוף את ההסכם. ניתן לאשר הסכם חיים משותפים בבית המשפט לענייני משפחה.
בעבר, הסכם חיים משותפים היה הסכם שפוקע עם נישואי בני הזוג. כיום, ההלכה קובעת כי כאשר ההסכם כולל הוראה שלפיה הוא ימשיך לחול גם לאחר הנישואין, ניתן להכיר בתוקפו גם לאחר שבני הזוג נישאו. למרות זאת, מאחר שעלולות להתעורר בעתיד שאלות פרשניות, מומלץ לבני זוג ידועים בציבור, שמחליטים להינשא, לערוך הסכם ממון המותאם למעמדם החדש.